וגם “מה שפשוט – פשוט עובד”.
האם תמיד צריך לשאוף לפתרונות המושלמים ביותר?
נצלול יחד לעומק הפסיכולוגי-פילוסופי המוצג בשאלה שבכותרת.
בבואנו להתמודד עם החלטה שעלינו לקבל תישאל תמיד השאלה עד כמה נכון לנו להתעמק בדיון ולהיות יסודיים באיסוף המידע ובניתוח המשמעויות.
החוקרים הישראלים – הפסיכולוגים דניאל כהנמן (חתן פרס נובל בכלכלה) יבדל”א, ושותפו עמוס טברסקי ז”ל, התמודדו עם שאלת ההטייה בקבלת החלטות. ישנן הטיות רבות, ולחלקן נקדיש פרקים נפרדים בעתיד, אך כרגע נחזור לשאלה המסקרנת – עד כמה לשאוף למושלמות או שיש יתרון גם לקבלת החלטות מהירה וזריזה?
“היוריסטיקה” היא תחום מחקר בפסיכולוגיה המתמקד בגישות וטכניקות פרקטיות לפתרון בעיות מבלי להבטיח שהפתרון יהיה אופטימלי או מושלם. מאידך, מבטיחות הטכניקות הללו תנאים מספיקים כדי להגיע לפתרון מיידי.
במצבי חירום, למשל, אנחנו נדרשים לקבל החלטות מהירות. גם אם בתנאי מעבדה ומשאבי זמן בלתי מוגבלים ניתן היה להגיע לתוצאות טובות יותר, הרי שהחלטות “המפקד בשטח” עשויות להיות יעילות יותר בתנאי אי וודאות והעדר מידע, גם אם הן התקבלו בזריזות ובלי עבודת מחקר מעמיקה שקדמה להן.
הגישה ה”היוריסטית” מתאימה גם למציאות בה קשה או בלתי אפשרי להגיע לפתרון אופטימלי. השיטה ה”היוריסטית” עשויה להאיץ את התהליך למציאת פתרון סביר. רבות הן הטכניקות הכלולות בשיטה, אבל עוד לפני שניכנס לפירוט שלהן ניתן כבר בשלב הזה לומר שה”היוריסטיקה” היא כלי חשיבה שמבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה בריאה הנתמכת על ניסיוננו הנצבר במצבים דומים. המחיר עלול להיות חוסר דיוק במענה, אך אם הבעיה שלפנינו יכולה לסבול חוסר מושלמות, הרי שנעדיף לקבל החלטה לא יסודית מאשר לא להחליט כרגע.
אחד העקרונות הפילוסופיים (יפה שנשארתם איתי עד כאן בלי להיבהל מפילוסופיה!) הקשורים לשיטה ה”היוריסטית” הוא עקרון הנקרא “תערו של אוקאם” הממליץ על חיפוש אחר הפשטות, גם בקבלת החלטות. כשאנחנו מנסים לפענח תופעה או בעיה כלשהי, או לפתח תזה או פתרון, עלינו להשתמש בכמה שפחות היבטים, הסברים וגורמים שמסבכים את העניינים. העקרון הזה מעודד חשיבה חסכונית, כלומר, אם ניתן להכניס את הנושא הנחקר לתוך מגירה חשיבתית אוטומטית מבלי לקבל הטייה משמעותית בתוצאות הרי שעדיף לעשות כן.
כך גם לגבי החלטות, פתרונות והסברים: אם ניתן לפשט את המענה – חשוב לעשות כך, כי “מה שפשוט – פשוט עובד, ומה שלא פשוט – פשוט לא עובד”, וכמו שאמר ליאונרדו דה וינצ’י: “פַּשְׁטוּת הִיא הַחָכְמָה הָאוּלְטִימָטִיבִית”. הרבה שנים לפניו כבר כתב הרס”ג (ר’ סעדיה גאון) שאין צורך להניח ריבוי של אלים (כפי שמניחה המיתולוגיה היוונית, למשל) כאשר ניתן להסתפק באל אחד כדי להסביר את המתרחש בעולם ברמה הפילוסופית.
בעולם הייעוץ הארגוני ישנן שתי שיטות מרכזיות להצגת איבחון ארגוני: האחת מניחה שמזמין האיבחון מסוגל ומעוניין במורכבות ובפירוט רב של תחומי שיפור. לעומתה קיימת השיטה הפשוטה יותר הטוענת שצריך להסתפק ב-5 נושאים ובהם להתמקד.
אשמח לשמוע מה דעתכם והמלצתכם.
